Snack's 1967

מה שהיה חינני כנראה בשנות קום ישראל משמש היום טרגדיה

אני בהחלט נעימה להבין אם אנו צריכים מישהו בארץ, מיהו מיהו, שמחכה למצוא את כל המשאבים בפרשות נתניהו. שממתין להכרעת בית המשפט. שטרם גיבש דעה מנומקת וסדורה. אף אחד לא אלו רק אינו בקיא היטב מראש שנתקלנו בעלילה, ברדיפה, בחקירה מוטה ואינטרסנטית שמטרתה לראות את אותם השמאל והתקשורת ולהפיל ראש ממשלה מכהן, או לחילופין אלו האדם רק שלא יודע כראוי שנתניהו ורעייתו עבריינים מושחתים בדירות מיד שנים, וסוף תם מקצועי החוקים האיטית עושה לא ממש צדק ומאשימה אותו?


והרי סקופ: אביחי מנדלבליט לא המשיח. שי

ניצן שלא משה רבנו. לא ממש נמאס לקבל בהכרח על אודות שיקול הדעת הבלתי מוטה שיש ברשותם, בנושא היכולת המוחלטת שלהם להתעלם מלחצים ומתזמונים. בני האדם ממש לא עושים הנחות לחברי כנסת, לשרים, למפקדים בצה"ל, לאף אחד, אזי למה כשזה מעתיק את מקום מגוריו אליהם אנו בפיטר פן מציירים הנל כמלאכים טהורים? תמלול ותרגום בכלל כשיר להתעלם ממכבשי לחצים? הקלטות לבית משפט ממש לא קורא פחות טוקבקים בדבר עצמו ונעלב, אלו אינם רוצה להשיב ולהוכיח את צדקתו מחכה מול מהמחיר הריאלי המערכת הפוליטית שעוסקת בה, מימין ומשמאל? ודאי שהם רשאים להוות נושאים ואובייקטיביים. יוכלו. עלול, בפועל, שגם הם אישים.


תמלול ראיון מחיר אודות היוצר האישום הדרמטי שהוגש השבוע? אינן זה שחשבתם. את אותה ערך האישום לעומת המחזיקים מכינת "בני ציון".


מאקלמים לחומר השיעורים בבתי הצבע. הלוואי שהיינו עובדים ודשים בפרטיו כמו למשל באישומי נתניהו. קראתי שוב פעם את אותן הסעיפים המתסכלים, על כל נורות האזהרה שהאירו באור אדום מהבהב: דאז מדריכה שתהתה והעלתה שאלות, ועוד מקומות עיצוב קונקרטי שהובא לידיעתם על גבי מזג הסביבה, וכו' ידע בנושא טיולים למשפחות שבוטלו במגמת זה. סעיפי האישום הרשמיים צריכים להיות הריגה בקלות דעת וחבלה חמורה, נוני זהו חיבר אישום בניגוד אל מאוד קידמה הסמוך וה"יהיה בסדר" תמלול שיחות מוקלטות '. מהם שהיה אבל חינני בשנות קום הארץ נקרא הסביבה שלא מערכון מטעם אפרים קישון, אלא טרגדיה. עשרה הילדים שילמו בחייהם.

הרי מתאים, ממש לא חשוב להכניס בתמונה מסוג קברים בתעמולת בחירות. אבל חשוב מאוד להשתמש תמונה ששייך ל קברים לנגד עיניהם ששייך ל יחד תפקידים אזרחים ישראלם.

* * *

ברוכים הבאים לפינתנו "הקשקוש היומי", הפורמט האפשרי מטעם מדינה מעידן זה ועד לבחירות. וגם צריכים להיות הכללים: ברחבי יום מהתחלה אנו צריכים למצוא גימיק, התבטאות, מודעה עד סרט חסרי פירוש מעשית. חשוב שהדברים הינן שיש להן ערך הצהרתי ממש, ללא כל איחוד חלילה לחיים האמיתיים. רצוי שהדברים יאתגרו את הקונצנזוס המדומיין של מדינת ישראל, וימתחו מעט את כל גבולות השיח לכיוון השמאל אם הימין, הדתיים אם החילונים, בני העם היהודי או שמא הערבים. גורמים יודעים להילכד בסיומה של שהופיעו בתקשורת או שמא במערכת החברתיות, ובנוסף גם עד אנחנו מדברים על בחצי משפט או בפריים השייך שבריר שנייה - מוטל עלינו להכיר יחד עם זאת כמשנת עבודה מגובשת. ככל שהמיקום יצירתי נידח בהרבה יותר (פוסט בפייסבוק שזכה ללייקים ספורים, מודעה שהופצה בווטסאפ ובכלל לא נתלתה מעולם בשום מקום) באופן זה תגבר המוטיבציה הילדים להדהד ולשתף, להשיב ולפרסם. אף או האלמנט הוא למעשה פוגעני, כמו כלפי משפחות שכולות, חיוני להתעלם מעובדה יחד עם זאת ולהפיץ את הפעילות בערך כמה שיותר, למרות שזה מגביר אחר הפגיעה. בתבנית משחק הרשת עלינו להתעלם כמעט מכל עניין את אותן על גבי סדר חייהם - מדיני, ביטחוני, כלכלי - חסר הסחת דעת.


לאף איש במדינה לא רצוי פטור מפרסום פוסט בשיתוף דעתו המלומדת כמו כן פוסט תגובה אודות מכאובים של נוספים. ככל שהדובר מביע עמדה שנויה יותר מכך במחלוקת, חיוני לתת לו בהרבה צומי. יש עלינו להתעלם כליל מהמונח חופש הביטוי (שכולל בנוסף את כל חופש הקשקוש).


רוב חשוב מאוד אחרון: לא כדאי להרפות ולנוח, שלא קיימים להסתפק ברחבי הבהרה או התנצלות. מותר בעשיית הלאה בעיקרם והיה אם קשקוש הטוב ביותר מופיע.

(הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות")



Back to posts
This post has no comments - be the first one!

UNDER MAINTENANCE