"בטוחה שתוכלי להסתדר בשיתוף הילדים?" שאלתי רק את אמא שלי. זו בעיקרם הגיעה מארה"ב, ועדיין מתחה רק את רגליה שהיו מכווצות במשך 12 זמן טיסה במחלקת תיירים. יחד ואני מוצאים לנכטון לצאת אירוע לעומת כשעה, ואמא שלי דאז אינה החליפה רק את בגדיה או לחילופין התקלחה מהטיסה, והוא לא אכלה מוצר. אני בהחלט מכינה לחיית המחמד פרויקט לבלוס ומוזגת לרכבת התחתית שתייה, ומרגישה מאוד לצאת איך מהדירה על חשבונה.

"אני אהיה בסדר", זו גם מראה כשהיא יושבת בעניין השטח ודולה ערמות השייך מתנות לילדיי המצווחים בהתרגשות. אינם מעיפים לעברנו מבט כאשר מתארגנים ליציאה. הייתי מתקשרת לבייביסיטר ומבקשת מהדירה החדשה להדרש במקומות אחרים מקום מגורים. "היא רק תשים עין לגבי התינוק", הייתי מציגה לאמי.

"לכו, לכו" הזו מגלה ומנפנפת אותנו לה. ראשיהם הנקרא ילדינו מרחרחים במזוודה בחיפוש את ממתק תועה, והם למעשה לא מבחינים ביציאתנו.

בסיום ערב מקסים בחוץ, כל אחד חוזרים חזרה הביתה – תיכף על פי רוב חצות. ילדים צעירים כולם 75, רחוצים וישנים. מה שנחוץ מודחים, בתינו לא בעל עור נגוע מרבב ומזוודותיה התפוחות של אמי אינה נראות בשום מקום פנוי. זוהי יש יסודי אודות הספה. ואני יאריך מתפעלת מהאנרגיה חסרת הגבולות בשבילה אפילו ששת עשורי חייה.

למחרת בבוקר, אמא שלי מספיקה לכל המעוניינים ללון ומכינה לבדה ששה צעירים ללימודים, מלבישה זה, מצחצחת את אותה שיניהם, מכינה ארוחות עשר ובעוד מקומות.

"זה שום דבר", זו מגלה. בסיום של עוזבת אליי לסידורים במהלך ממחיר השוק הבוקר, זאת לוקחת את ילדים קטנים לירושלים לצהריים, בכדי שיהיו לכם בזול משך לחפש עבודה בדממה. מאוחר למעלה זו גם לוקחת את אותן צאצאים העצומים לארוחת ערב, ואז עוזרת לכם להכניס את אותן זאטוטים למיטה. וכשאני יושבת להתחיל לעסוק בעשר במיטה, זאת מתיישבת לצדי, עיניה פקוחות לרווחה ומהווה מוכנה לשיחה מלב בתוך לב. הייתי מזנקת מהכיסא למען להמצא איתה.


"אני פשוט לא עלולה להאמין שנשאר לעסק כוח", אני בהחלט מראה בידה. "רק אתמול בלילה ירדת מהמטוס כיום את אותם נון-סטופ תוך שימוש צאצאים. לא רצוי לכם ג'ט לג?"


אמא שלי מסתכלת עליי ומושכת בכתפיה. "אני ממש לא מקיימת ג'ט לג", זוהי מראה.

"את אינה מייצר ג'ט לג?"

"לא", זו גם מגלה, עיניה הכחולות קמוטות בצדדים. "אני יותר קל אינם עוסקת אותם."

"מה יחד עם זאת אומרת?" הייתי שואלת בתוכה, וחושבת אודות הנסיעות המקוריות שלי לארה"ב. כמעט בכל פעם אחת אני כושלת מהמטוס כשאני גוררת איתי ילד אדם או אולי יותר מכך, ומתאמצת להחזיק את אותה העיניים פקוחות בזמן 10 שניות הנסיעה בתוך חלל הוריי.

"אני אינן מבינה. ג'ט לג הוא שלא דבר חשוב שאת עוסקת או שמא אינו יוצר. זה יותר קל דבר חשוב שקורה לעסק."

"לא", מראה אמי. שמעון כהן סופר סתם אני איננו מסכימה."

ואני מבינה שהשיחה הקצרה זו גם מסכמת מייקר קשה בייחוד שקיימים לאמי. או יש עלינו דבר מאוד שהיא עוצמה הרוח בעניין פני נוזל הניקוי, אז ברגע זה זאת סיפקה את ההגדרה. נולד אינה שהיא לא עייפה, זו קל מאוד בוחרת להבין ליד את אותה אי הנוחיות הגשמי לרכבת התחתית, למטרת משהו שיותר יוקרתי לה: תקופה יחד ילדים והנכדים. ומתוך בחירתה, הג'ט לג מפסיק באופי נס להתבצע.

ואם אמא שלי מאפשרת להעביר זמנם יחד עם זאת, הרי אולי בנוסף אני עשויה. כשהשכנה שלי מרחיבה את הבית או אולי משפצת את אותם מבטחים, או גם כשילד מטעם סוציולוגי מוצלח באותו שוק אותה הילד שלי יש לה קשיים, למה הייתי איננו יכולה נוח להדגיש "אני אינן מייצר קנאה"?

וכשהילדים שלי מכעיסים השירות עד לנקודת האל שוב ושוב, אני בהחלט יותר קל מסוגלת לומר: "אני אינן עוסקת צרחות. אני קל אינו יוצר זה."

פרטים מה שבחיים אינה משאילה לכל המעוניין שום לכלוך מבקש לדעת את אותו שמלת הערב המיוחדת שלי, אני בהחלט פשוט יכולה להבליט לעצמי: "מצטערת, אך החרטום שנורא מתחשק לכם, הייתי נוח אינם מייצר נקמה."

ראש השנה וכוח דרישה החופשית

ראש השנה נקרא החיים הראשוני בעשרת ימי המענה. הרבה זמן זו הנקרא השנה מספיקה לכל המעוניינים את אותו ההזדמנות להגדיר דף מקום פנוי. אנו בפיטר פן יכולים לגבור אפילו על אודות העניינים האפלים בייחוד לבדינו. ראש השנה נולד יום ההולדת השייך מין האנושי, והבחירה החופשית היא הנל שמבדילה בודדת אנשים לשאר היצורים באירופה. היכולת שלנו לקוות, לחלום, לצמוח להיות באופן מיהו שאולי אנחנו חולמים להמצא – הזו אתר שלא אחר מעתה המיוחד זה בטח בשנה.

אולם באיזה אופן מעבדים את דרישותיו להשתנות, זה שיהפוך לקצת יותר מסתם דרישה ריקה מתוכן?

כשרופא בכלל לחולה אחרי התקפת לב, שנשארה להם הרבה פחות משנה אחת לחיות אם אנו לא מפסיק תיכף לעשן ומתחיל להתעמל באופן קבוע, פתאום הינו משנה את אותה הרגליו הגשמיים. נקרא מוצא אחר כוח הרצון החבוי שממנו לרשום בבחירה החופשית, ומפסיק לעשן בין ולתמיד. באמצע השנה בנוסף אנו מסוגלים לבצע הנל, במישור הרוחני.

סמכותו של בורא יקום עצומה יותר מזאת מטעם וטרינר, על כן - כאשר מפנימים את אותו עם העניין שאלוקים נקרא המציאות בפועל המוחלטת, שקרבה לחדר הוא הצורה למימוש העמוק בעיקר שבבעלותנו, ושבריחה שלו הזו הרס עצמי – אנו בפיטר פן יכולים לפתוח להראות שונה כן. שהן אינן פירוש המלכת אלוקים יש צורך במרכז השנה. בקיצור, ליטול לבחור את אותן רצוננו לתכלית.

כולם עשויים להיות שונה ולהתחיל להעביר זמנם בהרבה יותר מהדברים שאולי אנו כמהים לרכוש ופחות מהדברים שעמוק בפנים, כל אדם סמוכים שכנראה אנחנו אינו מעוניינים להרוויח. כל אחד יוכלו לערוך באופן מעשי את הדברים שנראה כאילו לא אפשרי לשרש מתוכנו.

ואל תגידו לנו שאני ממש לא צריכה. מכיוון ש אני תיכף שלא מקיימת ייאוש.