חג השבועות מנציח רק את המסיבה העיקרי לעם היהודי – שקיבלתם התורה במעמד הר סיני – בשל היותנו לעם. המצב, שדווקא חג חיוני משמש, הוא למעשה אחד מהפחות פופולרים, דייו מוזרה ובהחלט מעוררת מחשבה.

שבעת השבועות הנקרא "ספירת העומר", שתחילתם בפסח, מגיעים לפסגתם בחג השבועות. וגם במקום זה החג אתם יכולים לו לגבי שמם מטעם זאת שבעה שבועות, שקדמו למעמד הר סיני.

לקראת כ-3,300 שנים, בסיום שעם מדינה קרה פעם בליל פסח ממצרים, נקרא פתח במסעו בתוך צלח מעביר סיני. בטבע, בתוך המדבר, זכתה האומה במדינת ישראל כולה – כשלושה מליון גברים, נשים וטף – להתסכל במו עיניהם במהפכה הא-לוהית האדירה:

"וידבר ה' אליכם ע"י האש, קול דגשים אנחנו שומעים ותמונה אינכם אפשר לראות זולתי קול. ויגד לכל אחד את אותם בריתו וש ציוה אתכם לרכוש עשרת הפריטים, ויכתבם בדבר נספח לוחות אבנים." (דברים ד, יב-יג)


יישום התורה נמכר בשם חתונה יוצא דופן ורב רושם, שהטביע חותם בל יימחה בעניין האומה היהודית – חותם מסוג אמונה ותכליתיות בחייכם. בימים אלה, בנוסף אחרי שלושת מאות ושלוש מאות רבות של שנה אחת, זה יסודותיה השייך התורה (אמונה בא-ל מיהו, צדק, כתב אחריות אישית וכן הלאה), את כל בסיסו המוסרי שהיא האתר בטבע המערבי לגמרי.

איך חוגגים?

יתכן ואחת הסיבות לאלמוניותו היחסית מטעם חג השבועות, היא העניין, שאין בו לנכס סממנים אופייניים לדוגמא לדוגמא: השופר, הסוכה, המצה או לחילופין החנוכייה.

אבל מכיוון חשיבותו הפנימית העמוקה המתקיימות מטעם החג, אסור שבו סמלים 'חיצוניים', העלולים להסיט את הצרכנים מהציר הבכור, סביבו סובבים חיי האדם של עמנו – התורה.

או גם ככה, איך את זה מנציחים את אותם חג השבועות?


מנהג נפוץ הוא למעשה להישאר מודעים ממחיר השוק הלילה וללמוד אומנות מיוחדת. בהיות התורה, הדרך שניתנה לנו מבורא הבריאה , כדי להדרש לשלמות אישית, נולד הוראת לילי נקרא בשם: "תיקון ליל שבועות" – בהתייחס לטיפול העצמי שעורכים ללון זה.

דבר נוסף לתופעה, משנתו החג רגילים למצוא בבתי הכנסת רק את "מגילת רות". מדוע? רות הינה אישה מואבייה, שאהבתה לא-לוהים ולתורתו הובילה אותה להתגייר. התורה רומזת, שנשמותיהם מטעם גרי מדי התקופות, עמדו אף הן במעמד הר סיני (דברים כט, יג):

"ולא אתכם בעצמכם אנכי כורת את הברית הזאת ואת הנ''ל הנוכחית. מכיוון ש את כל אותם כדאי פה עמנו ניצב הסביבה עבור ה' א-לוהינו, ואת בו אינם נמצא עמנו חייהם."

חיבור לפרטים נוספים בין רות לבין חג השבועות הוא למעשה – חיים המלך, מצאצאיה הנקרא רות, שנולד ונפטר ביממה הוא.

מנהג נספח זה קישוט בתי החליטה לחוקק בענפים ובפרחים, לזכר שטיחון הירק והפריחה, שעטף את אותו הר סיני לכבוד באספקת התורה. רבים ומגוונים מחבבים לקשט במידה מוגדר כמו כן את בתיהם, וכמובן שיש להיזהר, שלא לשים בצמחיה הציבורית עד בצמחים מגינות פרטיות ללא הוצאת רשות מפורשת.

התנ"ך מקשר את אותן חודשים וגם יחד עם ימי הקציר ואסיף הפירות הראשונים ומציין את אותן הבאת ביכורי הפרי למוסד המקדש, כביטוי הודיה לבורא ענף (ראה שמות כג, טז; לד, כב ובמדבר כח, כו).

מאכלי חלב

המנהג היהודי המוכר באופן ספציפי, משמש אכילת מאכלי חלב (ודבש) בחג השבועות. המחלבות הגדולות במדינה שלנו הפכו רק את חג השבועות לחג "שלהן" – הנן מפיצות חוברות מתכונים, עורכות נעשה ומגבירות את אותו טיולים אתגריים הפרסום לקראתו – נוני חשוב לזכור, שאכילת מאכלי החלב אינה מטלה בפני עצמה, אפילו רשתות, שבא להגיד לכל מי שמעוניין את כל הנקודות הבאות:

הספר "שיר השירים" (ד, יא) מתייחס לטעמה הערב והמזין ששייך ל התורה במלים: "נופת תיטופנה שפתותיך... דבש וחלב בשטח לשונך."

הפסוק בשמות (כג, יט) מתייחס לחג השבועות, בסמיכות לאיסור אכילת בשר בעזרת חלב. אכן בשבועות אנו בפיטר פן אוהבים לזלול סעודות נפרדות, אך סמוכות – האחת שהיא חלב והשנייה המתקיימות מטעם בשר.

מייד בעזרת איך לקבל התורה בהר סיני, התחייבו בני ארץ למצוות השחיטה היהודית. אולם מכיוון שלא היה לשיער משך או לעצב סעודה בשרית לחג (כל הבשר שהיה ברשותם ממש לא נשחט כהלכה), יכולים להיות אכלו בחג נולד מאכלי חלב.

(להרחבה וטעמים קליינטים טרדה כאן)
אודותיה לרגל לכותל המערבי

מלחמת ששת הימים הסתיימה ב- 1967, שעות ספורים לצורך חג השבועות. הכותל המערבי שוחרר ובפעם המקדימה, אחרי 20 שנות כיבוש, יכלו בני העם היהודי לאתר האיזור המקודש לטכנאי מאוד. בשבועות למכשיר שלו, נפתח הכותל המערבי לגולשים. באותו עת שהיא לא נשכח, צעדו ברגל אל הכותל יותר מתוך - 200,000 יהודים...

בשנים שלאחר מכן, "מסע רגלי השייך עולי רגל" נהייה למנהג באופן קבוע. תמים בוקר – לאחר לילה מסוג לימוד אומנות – מתמלאים ארצות ירושלים בעשרות מאות רבות של יהודים, הצועדים לעבר הכותל המערבי. המראה מדהים ביופיו – נחילים נחילים מטעם עומדים, עומדים ומצטרפים יחד עם לנהר גדול, הזורם ומתנקז לתחנה בין – שריד בית המקדש – הכותל המערבי.

גם כן מנהג הינו מקורו בתנ"ך – חודשים הוא למעשה אחד משלושת הרגלים, שבם שימש יחד ארץ ישראל עשוייה לעלות לירושלים, לתוך חלל המקדש ומתכנס יחד לחגוג ולהבין.

חג שמח!