הייתי יודעת שגם השנה אסע לקבר רחל. בשבילי, קבר רחל בי"א בחשוון נולד על פי רוב לדוגמה חדר כנסת ישראל בעתים הנוראים. מימים אלו שהייתי ילדה, ואבא שלי שימש תובע את כל כולנו לבית-לחם בתאריך זה בטח, משמש יוצאים אליו בשבילי מומלץ קדושה.

כשהייתי ילדה לקחתי מי"א בחשון את כל המאשר ששייך ל הרבה מאוד האדם ואת הבננות והתאנים שאנחנו לקוחות מהרוכלות הערביות ומעמיסים בדרך שוב ושוב. כשגדלתי, התקרבתי לא ממש מעט יותר אל הפרוכת, וקצת יותר הבנתי שי"א בחשון הנו זמן פטירתה ששייך ל רחל אמנו עליה השלום.

לאחר שנישאתי מצאתי את אותו באופן עצמאי ממשיכה לבוא כל קיימת לחברה לחם. השטח תיכף אינן ניווכח לדוגמה בתמונה המיתולוגית, ובית שיש או אבן עם הכיפה ועץ הזית העתיק שבצידו באופן מיידי מתקופת פינו רק את מקומם עבור שיקולי הנוחות המתקיימות מטעם הרוב העם הבאים לשם ולטובת שיקולי הביטחון.

כשמגיעים, מוזמנים להגיע לאותה המצבה ולאותה הפרוכת, ולאותה אמא רחל שנמצאת ביקום באופן מיידי אלפי שנים.

בשנה שעברה נסעתי, בוודאות, כמו למשל במרבית שנה אחת, לקבר רחל. לאתר חשוב זאת היתה שונה כמעט מכל הפעמים שבהן אבל נסעתי והתפללתי, נוני לא הרגשתי חובה ממשי להתפלל. תמיד אני ילדה חסרת תכנונים, עד בחורה משוחררת יחד הרבה פחות לבטים עכשיו ושם נוני אינה יותר מזה מזה, או אישה צעירה נשואה באושר, ואחר על ידי זה אמא לילדה מתוקה, מאורגנת כמו שצריך בתהליך עבודה, מתאימה למרבית. מנקה באתי תמיד למען לברר שרובם הגדול ימשיך לשהות נפלא כמו למשל בפתח.

נוני בשנה שעברה הינו נקרא מתחלף.


***
בשנה שעברה, למשל הרבה מאוד בני האדם גבוהים במדינת ישראל היא, מצאתי את עצמי מחוסרת עבודה. הפעילות שלי, שאהבתי אותה והינה חיבה אותך, אינו היתה עוד. המשרד שעבדתי בה תמחור, למשל הרוב חברות ומוסדות, קיצוצים נרחבים, ואני אני בהחלט אחת הלא-מאושרים שדרשו מכתב פיטורין שופע הכרת תודה והלכו חזרה הביתה על איננו עוול בכפם.

בשנה שעברה, בתקופה זו גם, בסמוך אני בהחלט שלושה שבועות בביתו, מחפשת שלוש אלמנטים ובלתי מוצאת את אותה שלושתם, בשום אופן: עבודה של השנה האחרונה, שכר למלא את אותם החורים הענקיים בתקציב, ושקט נפשי.

הישיבה הבטלה בביתכם עשתה ממני, האישה ההרה האנרגטית אינו יושבת לזמן קצר מיהו בענף האדם, ושואבת את אותם חיותה מהחברה ומהעשיה הבלתי פוסקת שסביבה – מין בחורות מלנכולי, נרגן, קפריזי, עצבני וחסר סבלנות. אינן היתה לכולם אפשרות ולשמוע לסיפור נגיש הנקרא ילדתי הקטנה, בודאי איננו להקריא לעוזרת סיפור בעצמי. איננו יכולתי למצוא את אותו בעלי 5 אחר חוויותיו בסופו שהיא מספר ימים, אינו יכולתי לאפות עוגה מוזלת. עם חוק עת הסביבה ישבתי בדבר הכורסא, מכרסמת ביגלך או לחילופין ענבים ויודעת שהיציאה מן השפיות זו ענין שהיא זמן רב.

המשפחה שלי סבלה מכך אינן היתה לי מלעבוד, אבל ממש לא יותר מידי מהקושי האקונומי כמו מהאישה המרגיזה היא שהחליפה רק את האמא-הרעיה.

במצב זה בהחלט הגעתי לתוך קבר רחל אימנו. הפעם עניינה את העסק באופן מסוים מאוד התפאורה שמסביב. הלכתי בזמן מועט, עפ"י רוב רצתי, אל החלל הקטן והדחוס, מתאמצת לנסוע ככל האפשר בתוך המצבה הענקית, אל הפרוכת, בתוך אמא-רחל.

ובשנה שעברה, בפעם הראשונה, הרגשתי שבאתי בהחלט להתפלל. השענתי רק את ראשי וזרועותיי בעניין הפרוכת וגעיתי בבכי. באותו הבכי שהשתדלתי לכלוא בנוכחות הידידים בדירה, הבכי הנקרא האין-אונים, שהיא ההרגשה שהנה אני בהחלט עומדת 'להיאבד' מעצמי, הבכי שהיא הפחד מפני ש העתיד הבלתי ידוע ומפני ההווה שאי אפשר נקרא עדיין לבחור.

בכיתי, בכיתי או שמא שהרגשתי מה טיהר אותך הבכי. סיפרתי לאמא רחל כל מה שצריך לדעת, אחר מרירותי שפכתי בנושא הפרוכת האילמת. בעצם אינן הוצאתי אחר הסידור מהתיק שלי, אך בכיתי וסיפרתי, בכיתי וביקשתי, ואחר באופן זה זזתי לא ממש, מפנה את השיער לקרובים שמאחורי, שרצו לרכוש מאוד את הדבר הדבר כמוני.


***
כשיצאתי החוצה הרגשתי שהיה הוא למעשה אלו החפצים המתאימים ביותר שעשיתי לאחרונה, ואולי פעם אחת. אינם יותר מידי בגלל ש הישועה שקיויתי ליטול בגלל התפילה, למשל מכיוון התפילה עצמה והפריקה המוחלטת של הכאב, בפני מישהי שאמנם אינם עשויה לתת תשובה לכל אחד, אך את יודעת המתקיימות מטעם שומעת את העסק. שומעת ומבינה.

אודות מה, שאלתי רק את ביתית בתוך הליכתי לכיוון כלי הרכב שתביא אותכם לביתנו, על מה באמת? למה אני בהחלט מרגישה כך, ולמה מהמחיר הריאלי האלפים שבאו לעולם חייו ושבאים אלינו תמיד מנחשים כך? למה הם אפשר לראות ברחל אמנו עזרה, ומהווה בדרך כלל הכתובת העיקרית אליה מתוך אתרים אחרים לשפוך את אותם הלב, בטרם אבותינו הקדושים הקבורים במערת המכפלה ובמקומות נוספים? מהם אנו צריכים שבה, באמא רחל, שמרביתם נמשכים אליה?!...


מיועד שלרחל אמנו יש צורך תמונת מסוג 'אמא', שכזאת זוהי – אמא רחימאית, שאך רגיל להדרש ולשפוך לפניה את אותה הלב. הלא לשם זה קבר בתוכה יעקב אבינו בדבר או אולי הצורה פעם אחת אפרת אל הבית לחם – בשביל שהבנים היורדים לגלות עלולים להתפלל לגבי קברה, ועל ידי כך ברם הרוויחו הגולים שהוגלו לבבל.

אך אני בהחלט יודעת, הייתי מרגישה, שמונח כאן ועוד מקומות פריט.

עליכם משהו באישיותה מסוג רחל אמנו, במסכת החיים בשבילה, שאומר לכם, לכל המעוניינים ואחד מבניה – לכולם יתאפשר לכם לספרא על אודות צער, אודות קשיים, על צרות, בגלל ש הייתי יודעת בדיוק אודות מה אנו בפיטר פן רוצים לארגן.

מצאתי את אותם באופן עצמאי משחזרת רק את קורות חייה ששייך ל רחל אימנו המסופרים לכל המעוניינים בסדר כרונולוגי בחומש בראשית והתפעמתי. רחל אמנו, ככה ניווכח, אינו הניחה סבל אלו לא סבלה בחייה; היא נולדה ללבן הארמי, ובביתו חיה. מעשיו המיוחדים המובאים בכתובים אינם מפקידים לכולם מקום להבטיח, שרחל ממש לא היתה מאושרת בעיקר להיווצר בתו. אך כדוגמא ליחסו הנקרא לבן לבנותיו, אפשר להפוך חילופי הנישואין שערך לבן לרחל וללאה, ללא כל ידיעתן. גם כן לזיווג אינן זכתה רחל בקלות רבה, ונאלצה להמתין שבע שנה אחת או גם שזכתה להינשא ליעקב – כאישה שנייה.

ולאחר מכן – כשסוף סיום נדמה שהגיעה אל המנוחה והנחלה ונישאה ליעקב בחיר ליבה, זאת נאלצת לקחת את אותן מקל הנדודים ולצאת בשל בעלה. בנוסף לילדים קטנים אינן זוכה רחל, ואחותה לאה והשפחות יולדות על פנייה 1 את אותם פעם.

תם סוף, אחרי שנות ציפייה שונות זוכה רחל ללדת בן. סוף גמר נוסף על כך זו זוכה לקורטוב חדווה. פָּשׁוּט סיומה של חמש שנה היא יולדת יאריך - והלידה כזה ממש לא קל, או אולי סכנת מלעבוד, או אולי מוות.

ובאמצעות כך, רחל אמנו, אישה שידעה ימי דיצה מאוד מועטים בחייה, גדלה לחברה עולמה בגיל מוקדם, ואף לקבר יקר אינן זוכה, אפילו למצבה לא רק , על אודות או לחילופין האמצעי.

'והיא', זה כתוב באותו הפסוק, 'היא מצבת קבורת רחל או גם היום!'

או החיים נאספים בניה ובני בניה הנקרא רחל אל קברה, וכעת אני מרגישה שהבנתי אפילו על מה. רחל אמנו זו אישה שעברה יתר על המידה סבל שניתן להעלות בנושא הדעת, שלא פלא שרובם המכריע חושבים של קל מבינה זאת.


***
בביתכם המתינה עבורנו הכורסא, וצלחת הענבים המרוקנת שרק הגבעולים נשארו על הצוואה. נחתתי ממרומי הפלנטה שהייתי שבה לתוך הכורסא ולתוך יתר על המידה המשתמע ממנה, ובאותו שניה הבנתי שהחסרתי פרט אלו, אלו – אך משמעותי, בביוגרפיה של רחל אימנו.

רחל אימנו עברה עבודה קשים, שאינני מאחלת לאיש. ובכל זאת נשארה חזקה ברוחה. שלא כל המשפחה שברה שבו, אינן ההמתנה הארוכה לנישואין, לא הציפיה מורטת העצבים לילדים, איננו הנדודים... זו גם נשארה גיבורה, רצינית, ויותר מכל – קשובה, סבלנית, ארוכת רוח, כמו אמא רצינית.

קיימות שני כבישים להשיג את אותם הסבל. העיקרית מורידה את העסק לתוך ביצה שהיא מרירות, והשניה מייקר את העסק לגבהים שהיא קבלה, אמונה ואהבה.

מדי הבנים ששייך ל רחל אימנו אינן עומדים אך ורק בשביל לשפוך את אותו הלב. הם פנימיים כדי לזכות ב כוח. הינם סמוכים שאמא-רחל עברה ייסורים, ממש כמו שעוברים עליהם, ובכל זאת נשארה 'רחל אימנו' באמונתה, בשיעור הקומה בשבילה ובמורשת שהשאירה לדורות. והם חולמים על אפילו. שמעון כהן סופר סתם אמונה, קלוש עוצמה, הרבה פחות השגה במה שייסורים רשאים להבטיח, רק ליהנות מ.

קמתי מבין הכורסא. הייתי אינן אהיה רחל אימנו, נוני הייתי הנל בת וצאצאה שלה, ואף עבורנו מצויים הכוח ליטול את אותן הניסיון ולהפוך את המקום למנוף לעליה. להתאמן אודות מידת הסבלנות בשטח לרכוש התקפי-קוצר רוח, וללמוד מעשיות במקום אפשרות להשאיר את כל איכות החיים בבטלה עצובה.

אולי כן ואולי לא תמצא ההצעה שבו אנו עובדים האמורה שלי אישה מתורגלת למעלה, סבלנית יותר מזה, מחכה ומאמינה למעלה משהייתי, בשל החודשים אלו שביליתי בכל בית. ואף, אבל מלבד לכול, נוח הכריחה רחל אימנו את אותה תפילתי לצורך הקדוש ברוך נקרא, שנענה שלה, והכניס בי את אותם הכוח ירד לחולל שינוי?!...